בשנים האחרונות, ביקורות צרכניות הפכו לחלק בלתי נפרד מחוויית הקנייה – בין אם מדובר בדירוגים באתרים כמו גוגל לעסק שלי, מידרג, פייסבוק או טוקבקים בפורומים, לקוחות מרגישים חופשיים להביע את דעתם – לטוב ולרע. אך מה קורה כאשר ביקורת שלילית גורמת לעסק נזק ממשי? האם פרסום כזה עלול להיחשב לשון הרע? האם מותר לצרכן "לרדת" על נותן שירות מבלי להסתכן בתביעה משפטית?
יצאנו לבדוק ביחד עם עו"ד מימון פאר – עורך דין לשון הרע, מתי ביקורת צרכנית מותרת, מתי היא עלולה להיחשב לשון הרע ומהם הכללים שחשוב שכל צרכן או בעל עסק יכירו.
מהו לשון הרע?
על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965, לשון הרע הוא כל פרסום שעלול להשפיל אדם או עסק, לבזותו בעיני אחרים, לפגוע בעסקיו, במשלח ידו או במעמדו. חשוב לציין כי החוק חל גם על פרסום שנוגע לארגון, תאגיד, עוסק מורשה, מסעדה, חנות, רופא, אינסטלטור – ולא רק על אנשים פרטיים.
לפי עו"ד מימון פאר, המשמעות היא שגם פרסום שמופנה לעסק – אם יש בו פוטנציאל לפגוע בשמו ובפרנסתו – עשוי להיחשב לשון הרע.
מתי ביקורת צרכנית לגיטימית הופכת לפרסום לשון הרע?
לפי עו"ד מימון פאר, המשפט בישראל רואה חשיבות גדולה בזכותו של הציבור לדעת – ובפרט בנוגע לשירותים או מוצרים שמוצעים לו. הצרכן זכאי לדעת האם רופא מתנהג בצורה לא מקצועית, האם מסעדה לא שומרת על היגיינה או אם החנות מטעה את לקוחותיה. כתוצאה מכך, ביקורת צרכנית לגיטימית נהנית לעיתים מהגנה משפטית, בין אם במסגרת חופש הביטוי ובין אם במסגרת הגנת אמת דיברתי או הגנת תום הלב.
כאשר הביקורת חוצה את הגבול הסביר – כלומר, כאשר היא משפילה, מכפישה, שקרית או מנוסחת באופן בוטה מדי – היא עלולה להיחשב לשון הרע. במקרים מסוג זה, גם אם הייתה אכזבה מסוימת מהשירות, אופן הניסוח וההאשמות עשויים להיחשב כפוגעניים בעיני החוק. לפי עו"ד מימון פאר, כאשר מוגשת תביעת לשון הרע בגין ביקורת צרכנית, בית המשפט יבחן מספר יסודות מרכזיים:
- האם הפרסום מהווה לשון הרע? – האם הביקורת, כפי שפורסמה, עלולה באמת לפגוע בשמו הטוב של העסק, להשפיל אותו, לבזות אותו או לגרום לו לאבד לקוחות?
- האם הפרסום נעשה בפועל? – האם הביקורת נחשפה לאדם אחד או יותר מלבד העסק עצמו (למשל, פורסמה ברשת חברתית, באתר ביקורות, בכתבה עיתונאית, או נאמרה בפומבי).
- האם לפרסום קיימת הגנה? – זהו לב העניין ברוב תביעות לשון הרע הנוגעות לביקורת צרכנית.
לסיכום, ביקורת צרכנית היא חלק חשוב מהשיח הציבורי ומהשוק החופשי. עם זאת, חופש הביטוי אינו חופש להכפיש – כאשר ביקורת נעשית מתוך הגזמה, שפה בוטה או האשמות שקריות – היא עלולה להוות לשון הרע, ולגרור אחריה תביעה משפטית מהצד הנפגע. לפי עו"ד מימון פאר, הדרך הנכונה היא להיות כנים, ענייניים ושקולים – הצרכנים נהנים מהשפעה רבה – אך גם אחראים להשתמש בכוח הזה בתבונה.
המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד מימון פאר, עורך דין לשון הרע, אשר מעניק ליווי וייצוג משפטי במגוון רחב של תביעות לשון הרע והוצאת דיבה בפריסה ארצית. אם נפגעתם מאמירות לשון הרע בפייסבוק (Facebook) או לשון הרע בוואטסאפ (WhatsApp) – המשרד הוא הכתובת.